Collected from HeArukh Eiruvin 38a – הערוך על סדר הש"ס ערובין לח.‏ – Shas HaMeforash

אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁיִּבָּקַע.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יו״טיוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין וְאוֹמֵר עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי עֵירוּבִי בַּשֵּׁנִי וּבְרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אוֹ מְעָרֵב לְרוּחַ אַחַת אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כׇּל עִיקָּר אוֹ מְעָרֵב לִשְׁנֵי יָמִים אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כׇּל עִיקָּר. ^בכֵּיצַד יַעֲשֶׂה מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ בַּשֵּׁנִי מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ וְנִמְצָא מִשְׂתַּכֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ וּמִשְׂתַּכֵּר בְּעֵירוּבוֹ. נֶאֱכַל בָּרִאשׁוֹן עֵירוּבוֹ לָרִאשׁוֹן וְאֵין עֵירוּבוֹ לַשֵּׁנִי. אָמַר (לָהֶן) ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדִים אַתֶּם לִי שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת.: גמ׳גְּמָרָא: לְרוּחַ אַחַת מַאי נִיהוּ לִשְׁנֵי יָמִים לִשְׁנֵי יָמִים מַאי נִיהוּ לְרוּחַ אַחַת הַיְינוּ קַמַּיְיתָא. הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לר׳לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְיוֹם אֶחָד חֶצְיוֹ לַצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ לַדָּרוֹם אָמַר לָהֶן אֲבָל כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְיוֹם אֶחָד חֶצְיוֹ לַדָּרוֹם וְחֶצְיוֹ לַצָּפוֹן כָּךְ אֵין מְעָרְבִין לִשְׁנֵי יָמִים יוֹם אֶחָד לַמִּזְרָח וְיוֹם אֶחָד לַמַּעֲרָב. ור״אוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם קְדוּשָּׁה אַחַת הָכָא ב׳שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת. אָמַר לָהֶן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִם עֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֵין יוֹצֵא עָלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי. אָמְרוּ לוֹ אֲבָל הָא לָאיֵי ב׳שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן וְרַבָּנַן סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לְהוּ וְהָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין מְעָרְבִין בַּתְּחִילָּה מיו״טמִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אָמַר לָהֶן אֲבָל הָא לָאיֵי קְדוּשָּׁה אַחַת הִיא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם מִשּׁוּם הֲכָנָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^געֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֵין יוֹצֵא עָלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי דִּבְרֵי רַבִּי. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עירובין ח׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים תט״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תט״ז:א׳

^ב רמב״ם הלכות עירובין ח׳:ח׳-ט׳
טור אורח חיים תט״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תט״ז:ב׳

^ג רמב״ם הלכות עירובין ח׳:ח׳-ט׳
טור אורח חיים תט״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תט״ז:ב׳

ערך אהל אהל – ^א(חגיגה כה.) ובסוף פרק כהן גדול ונזיר אהל זרוק הוי אהל פירוש הוא שידה תיבה ומגדל שהרי נושאין את האדם כשהוא בתוכן ר׳ מטמא סבר שמיה אהל וכמו שהאהיל עליו ועל הקבר דמי ורבי יוסי מטהר סבר לא שמיה אהל ולא האהיל על הקבר ואית׳ בפרק בכל מערבין (עירובין לח.) אמר רבא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חברו ופרע עליו את המעזיבה דטומאה וביאה בהדי הדדי קא אתו. בסוף לא יחפור (ב״ב כז) תנא מפני אהל טומאה פי׳ שלא יבא עוף ובפיו כזית בשר מת וישב על אותו ענף שנוטה לרשות הרבים ויבא אדם תחתיו ויאהיל עליו. ויתגל בתוך אהלו אהלה כתיב כשיצא נח מן התיבה הכישו ארי ושברו ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה. (בראשית רבה ל״ו) בסוף פרשת ויט אהלו אמר רבי חוניא אהלה כתיב שנטה אהל שרה ואחר כך נטה אהלו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [גצעלט.]

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון